דרגות ג'ודו
מאת :עובד אזולאי
הג'ודו בתחילת דרכו . 1882 לאחר השינוי הגדול שעבר מג'יאוג'יצו לג'ודו ( דרך העדינות ) . השתמש ג'גורו קאנו אבי הג'ודו בדרגות . הדרגות חולקו לשניים דרגות חניכות ודרגות הדרכה .
בכדי ליצור מערכת לימוד מסודרת ולהוביל את החניך במסלול לימודי עם יעדים ומטרות בנה ג'גורו קאנו את הגוקיו או בעיברית חמשת הפרקים .
הגוקיו היווה במשך תקופה ארוכה מעין מורה דרך לכל חניך ומדריך ג'ודו .
א. חלוקת התרגילים בגוקיו היוותה את חלוקת הדרגות .
הדרגות סומנו בשלושה צבעים ,לבן חום ושחור.
הדרגות :
קיו 6
קיו 5
קיו 4
קיו 3
קיו 2
קיו 1
דאן 1
דאן 2
דאן 3
דאן 4
דאן 5
דאן 6
דאן 7
דאן 8
דאן 9
דאן 10
דאן 11
דאן 12
דרגות הקיו:דרגות חניכות, סומנו בחגורה לבנה מקיו 6 – קיו 2
קיו 1 החניך הבכיר סומן בחגורה חומה.
דרגות הדאן:דרגות הדרכה, דאן פירושו צעד והצעד הראשון שעושה החניך לפי הפירוש של גיגורו קאנו אל עולם ההדרכה הינו דאן 1, וזה סומן בחגורה שחורה.
דאן 1-5 הינן דרגות שעליהן נבחנים ועל הנבחן להציג ידע ברמה הנדרשת לכל דרגה .
דרגות דאן 6 ומעלה הינן דרגות כבוד אשר מוענקות ע"י הקודוקאן (בית הספר הראשון בעולם לג'ודו נוסד ב- 1886 ע"י ג'יגורו קאנו). מאוחר יותר , החלו להעניק דרגות כבוד איגודי הג'ודו של כל מדינה ומדינה.
דאן 6,7 מסומן בחגורה אדומה - לבנה או שחורה .
דאן 8 – 11 מסומן בחגורה אדומה או שחורה.
דאן 12 מסומן בחגורה לבנה כפולה . והרעיון הינו פילוסופי שעל פי הג'ודו לעולם לא מסיימים ללמוד ג'ודו אלה מתחילים מחזור חדש ברמה גבוהה יותר .
ב. כאשר התחיל הג'ודו לתפוס מקום גם בעולם הגדול נשלחו נציגים שלו לכל העולם ומר קוואישי אשר הגיע לצרפת גילה בעצם שהתרבות האירופאית חסרת סבלנות ושיטת הדרגות של
הקודוקאן לא מתאימה מכיוון שחסרי הסבלנות לא ראו את הקידום בעין ולא הציגו אותו לאחרים. במילים אחרות אף אחד לא רואה מה דרגתי , אז איך אני נראה בעיני האחרים? קצת סותר את רוח הג'ודו שכן ענווה היא אחד מהסממנים המובילים שלו.
אולם בכדי לאפשר לג'ודו לתפוס מקום של כבוד גם בתרבות האירופאית השכיל מר קוואישי להבין שאת דרגות הקיו ניתן לסמן במגוון צבעים . הצבעים שבחר מהבהיר לכהה. מלבן לשחור.
לבן קיו 6,צהוב קיו 5,כתום קיו 4,ירוק קיו 3,כחול קיו 2,חום קיו 1 ,שחור דאן 1 ומעלה .(ראה תרשים זרימה)
שיטת קוואישי החזיקה מעמד הרבה מאוד שנים ואפילו חלחלה ליפן. גם אמנויות לחימה יפניות אחרות החלו להשתמש באותה שיטה, (ומפליא הדבר שגם השיטות שפותחו בישראל משתמשות באותה השיטה, וגם משתמשות במינוחים היפנים .) ברוב בתי הספר לג'ודו בעולם לא בדיוק עבדו לפי חלוקת התרגילים של הגוקיו . אולם עד שהחניך הגיע לדרגת קיו 1 חייב היה לדעת את כל הגוקיו.
לכל איגוד ג'ודו כיום בעולם יש תקנון דרגות אשר ממליץ על דרגות ילדים ודרגות בוגרים כאשר האיגודים נוטים לא להתערב בשיטות הלימוד ואו הבחינות בדרגות הקיו , מלבד קיו 1 .
כלומר מקיו 6 ועד קיו 2 הבחינות הינן במסגרת המועדון או בית הספר . הבחינות לקיו 1 ומעלה הינן במסגרת האיגוד אשר נמצא תחת המטריה של איגוד הג'ודו העולמי.
ג. ככל הנראה כל המהפך שעבר על הדרגות בג'ודו לא הספיק לחוסר הסבלנות האירפאי , השתמשו המדריכים בתתי דרגות אשר סומנו בפסים על החגורות. (ראה תרשים זרימה)
יש שסימנו כל לימוד של תרגיל בודד . יש שסימנו כל קבוצת תרגילים . יש שחילקו את הדרגה לשלוש בחנו על כל שליש והעניקו פס על החגורה. כל השיטות האלו לא תפסו מכיוון שהילד וההורה ( לעיתים בעיקר ההורה) לא ראו את הקידום . "הפס דק מידי , הצבע חלש מידי , יש שסימנו בטוש, יש שהדביקו סרט צבעוני , יש שתפרו סרט בד צבעוני ויש שלא סימנו כלל.
ד. הצרפתים " חלוצים בדרך כלל בכל הקשור לג'ודו הם שפיתחו את דרגות הילדים כפי שהן כיום. בתחילה הכניסו חגורה סגולה לאחר הכחולה(ראה תרשים זרימה) כדי שיהיה כביכול קיו 1 לילדים שכן קיו 1 בצבע חום הינו באחריות האיגוד. זה לא הספיק , ואז בכדי שהילדים ובעיקר ההורים יראו את ההתקדמות של הילד חילקו את הדרגות לתתי דרגה וחצו את החגורה לשניים.
לבן, לבן צהוב, צהוב, צהוב כתום, כתום, כתום ירוק, ירוק , ירוק כחול וחום. (ראה תרשים זרימה)
ה. זה כמובן לא מספיק מכיוון שילדי והורי ההי טק הרגילים בהתקדמות מטאורית לא רואים את העולל בן 5 מתקדם . לכן נכנסו מספר חגורות לתמונה . השתמשו בצבע הסגול שיצא מהשימוש , העבירו אותו להתחלה . ושם יש חלוקה חדשה.
לבן, לבן סגול, סגול, סגול צהוב, צהוב לבן , צהוב . מכאן והלאה לפי הסדר . (ראה תרשים זרימה) ברוב המועדונים משתמשים תתי הדרגות עד גיל 10 . לאחר מיכן לפי שיטת קוואישי .
כיום המועדונים משתמשים פחות או יותר בכל הצבעים בכל הדרגות לילדים במטרה להגיע עם הספורטאי בעתיד לחגורה חומה ושחורה בהתאם לדרישות האיגוד.
מתוך תקנון הדרגות (איגוד הג'ודו הישראלי ):
"דרגת קיו 1 משמשת כדרגת המבוא למערכת הדרגות הבכירות, היא מוענקת לג'ודוקא הרשום באיגוד הג'ודו בישראל, אשר נבחן בהתאם לתכנית הרשומה כאן ע"י בוחן מוסמך או בכיר (לא ע"י בוחן רגיל) והבחינה אושרה בהנהלת האיגוד.
הדרגה הגבוהה ביותר המוענקת על סמך בחינה (לאחר שהג'ודוקא עמד בתנאים המוקדמים הנדרשים ) היא דרגת דאן 5 . דאן 6 היא דרגת כבוד , ומוענקת על סמך שיקול דעתה של הנהלת האיגוד.
לפי הגדרת תקנון הדרגות :
גיל מזערי לקיו 1 , 15 שנים
גיל מזערי לדאן 1 , 17 שנים
גיל מזערי לדאן 2 , 20 שנים
גיל מזערי לדאן 3 , 23 שנים
גיל מזערי לדאן 4 , 26 שנים
גיל מזערי לדאן 5 , 35 שנים
גיל מזערי לדאן 6 על תרומה חריגה לג'ודו 40 שנים.
תנאים מחייבים :
מקצועיות :
בעל הדרגה חייב להיות בעל סמכות מקצועית המסוגל לתת מענה לבעיות ושאלות בתחום המקצועי (הדרכה בהשתלמויות , הוראת קטא, תרגילים קורסים וכד' ).
אישיות:
בעל הדרגה חייב להיות דמות חינוכית , סמל ודגל לכל מה שהג'ודו מייצג – טוהר, ניקיון רוח ספורטיבית , משמעת עצמית ודוגמא אישית.
גוקיו – חמשת הפרקים
הקיו הראשון :
דה אשי בראי – טאטוא הרגל המתקדמת.
היזה גורומה – גלגל הברך.
סזאה צוריקומי אשי – חסימת הרגל תוך הרמת משיכה.
אוקי גושי – מותן צפה.
אוסוטו גרי – גזיזה גדולה מבחוץ.
או גושי – מותן גדולה.
או אוצ'י גרי – גזיזה גדולה מבפנים.
סאוינגה – הטלת נשיאת גב.
הקיו השני:
קו סוטו גרי – גזיזה קטנה מבחוץ.
קו אוצ'י גרי – גזיזה קטנה מביפנים.
קושי גורומה - גלגל המותן .
צורי קומי גושי – הטלת מותן תוך הרמת משיכה.
אוקורה אשי בראי – טאטוא הרגל הרודפת.
טי אוטושי - הטלת גוף.
הרי גושי – טאטוא המותן.
אוצ'י מטה – ירך פנימית.
הקיו השלישי :
קו סוטו גקה – גזיזת וו קטנה מבחוץ.
צורי גושי – הרמת מותן.
יוקו אוטושי – נפילת גוף הצידה.
אשי גורומה – גלגל הרגל.
הנה גושי – הקפצת מותן.
הרי צוריקומי אשי – טאטוא הרגל תוך הרמת משיכה.
טומואה נגה – הטלת גלגל .
קטא גורומה – גלגל כתף.
הקיו הרביעי:
סומי גאישי – הטלת פינה.
טני אוטושי – הטלת גוף לאחור . (טני פירושו עומק.)
הנה מקיקומי – הטלת כריכה תוך הקפצה.
סוקוי נגה – הטלת דליה ( מהמילה דלי )
אוצורי גושי – הרמת מותן גדולה.
או גורומה – גלגל גדול.
סוטו מקיקומי – הטלת כריכה חיצונית.
אוקי אוטושי – הטלת גוף צפה.
הקיו החמישי:
או סוטו גורומה – גזיזת גלגל גדולה מבחוץ.
אוקי וואזה – תרגיל צף
יוקו וואקארה –
יוקו גורומה – גלגל צידי.
אושירו גושי – הטלת מותן לאחור.
אורה נגה – הטלה לאחור.
סומי אוטושי – התקפת פינה.
יוקו גקה – וו צידי.
ישנן שלוש רשימות של תרגילים מחוץ לגוקיו אך בשלב זה לא אתייחס אליהם . תרגילים אלו מתייחסים לדרגות הגבוהות, מעל דאן 1 .
רשימות תרגילי קרקע
רשימה א':
הון קסה גטמה – תפיסת צעיף פשוטה
קוזורה קסה גטמה – שינוי של תפיסת צעיף
קטא גטמה – תפיסת כתף
יוקו שיהו גטמה – תפיסת ארבע פינות מהצד.
קוזורה יוקו שיהו גטמה – שינוי תפיסת ארבע פינות מהצד.
קמי שיהו גטמה – תיסת ארבע פינות מאחור.
מונה גטמה – תפיסת חזה.
אוקורה הרי ג'ימה – חניקה בדש רודף.
גיקו ג'וג'י ג'ימה – חניקה בצלב הפוך.
נמי ג'וג'י ג'מה – חניקה בצלב רגיל.
הדקה ג'מה – חניקה עירומה.
ג'וג'י גטמה – תפסת צלב ( בריח בצלב )
אודה גרמי – זרוע מפותלת (בריח על יד כפופה).
קסה אשי גטמה – בריח על יד ישרה מתפיסת צעיף.
קסה אשי גרמי – בריח על יד כפופה מתפיסת צעיף.
רשימה ב':
טטה שיהו גטמה – תפיסת ארבע פינות מלמעלה (ברכיבה ) .
קוזורה טטה שיהו גטמה – שינוי תפיסת ארבע פינות מלמעלה.
מקוה קסה גטמה – תפיסת צעיף עם כרית . (הירך משמשת ככרית)
אושירו קסה גטמה – תפיסת צעיף אחורי.
גיקו קסה גטמה – תפיסת צעיף הפוכה.
קוזורה קמי שיהו גטמה – שינוי תפיסת ארבע פינות מאחור.
קטא הג'ימה – חניקה בעזרת כתף.
קטטה ג'מה – חניקה ביד אחת.
צוקומי ג'ימה – חניקה בלחיצה.
קטא ג'וג'י ג'ימה – חניקה בצלב (ידיים: אחת הפוכה,אחת ישרה)
אודה גטמה – תפיסת זרוע.
וקי גטמה – תפיסת בית שחי .
וקי גרמי תפיסת בית שחי על יד כפופה .
היזה גטמה – תפיסת זרוע בעזרת הברך.
ישנה עוד רשימה של תרגילי קרקע אולם לא אתייחס אליה כעת מכיוון שהיא מיועדת לדרגות מעל דאן 1.
כיצד עוברים חגורה?
הדבר תלוי בגילו של הילד ובקצב התקדמותו.
קצב הלימוד והקליטה מהיר יותר ככל שהילד גדול יותר . השימוש בדרגות עם גווני הסגול מאפשר לילד לעבור חגורה לחוש ולראות את הקידום ומכיוון שהדרישות לדרגות אלו הן נמוכות , נעשה בהן שימוש עד גיל 10 . מעבר לגיל זה אין שימוש בגווני הסגול. ( וכאן המקום להסביר שאין התערבות ענפית בנושא זה ולכן כל מאמן בוחר את הדרך שלו. המטרה להביא את הספורטאי בגיל 15 לחגורה חומה )ממוצע הזמן למעבר חגורה אצל ילדים מתחת לגיל 10 הוא בין 6 ל-8 חודשים . אולם לעיתים ישנם ילדים שהצטרפו בסמוך לתקופת מבחן ומכיוון שהמטרה היא לעודדם, מאפשרים להם להבחן .הדבר משתנה אצל ילדים מעל גיל 10 . בגיל זה לא משתמשים בגווני בסגול , כמות החומר הנדרש לבחינה גדול יותר . איכות הביצוע הנדרשת גבוהה יותר ולכן הזמן החולף בין בדרגות גדול יותר . לרוב ילדים שמצטרפים לקבוצה פעילה בגילאים 10 + בתקופת בחינה לא יבחנו אלא יצטרכו לעמוד בדרישות הבחינה ללא הנחות.
בדרגות כתום ומעלה יש דרישה לניקוד תחרותי . שהמטרה ללמד את הילד שעליו ליישם את אשר למד ולהוכיח את יכולתו . הניסיון התחרותי מוסיף לביטחון האישי ומעלה את רמות הביצוע. אולם ישנם ילדים אשר לא מוכנים בשום אופן להשתתף בתחרויות ,אלו עוברים למסלול שונה ובהכרח קצב ההתקדמות שלהם איטי יותר.
מה היא שיטת הניקוד התחרותי?
שיטת הניקוד התחרותי , מטרתה להביא את הספורטאי לרמה הנדרשת לדרגה הבאה ובעצם מהווה עוד בחינה למוכנותו הפיזית והנפשית של הספורטאי לדרגה זו. הספורטאי מחויב לצבור ניקוד תחרותי בתחרויות רשמיות בלבד . תחרות רשמית הינה תחרות אשר קיבלה אישור מאיגוד הג'ודו הישראלי ועומדת בקריטריונים שנקבעו על ידו.בניקוד תחרותי רשמי חייב כל ספורטאי לדרגה קיו 1 ומעלה.
על מנת ללמד את הספורטאים הצעירים את הדרך ולהרגיל אותם לשיטת הניקוד התחרותי הספורטאי הצעיר מתחיל לצבור ניקוד למבחן לדרגה הבאה בתחרויות השונות ופה אין מחויבות לתחרויות רשמיות בלבד.
כיצד פועלת השיטה?
על כל ספורטאי מחגורה כחולה ומעלה לרכוש כרטיס איסוף נקודות מהאיגוד.בכול תחרות רשמית על הספורטאי לרשום את שם המתחרה שניצח, דרגתו, תאריך ושם התחרות,וחתימת השופט. או לחילופין בסוף התחרות להחתים את מנהל התחרות בהתאם לדפי השיבוץ.
איך נצברות הנקודות?
לכל דרגה יש ותק מינימאלי , ובכל מקרה מינימום עשר נקודות בכדי לעבור לדרגה הבאה.כל שנת ותק שווה שתי נקודות אולם חובה על הספורטאי מינימום צבירת 4 נקודות תחרותיות .
ניצחון על ספורטאי בדרגתך שווה 1 נקודה.
ניצחון על ספורטאי בדרגה מעליך 1.5 נקודה .
ניצחון על ספורטאי בשתי דרגות ויותר מעליך 2 נקודות.
ניצחון על ספורטאי בדרגה מתחתיך 0.5 נקודה .
ניצחון על ספורטאי בשתי דרגות מתחתיך 0.25 נקודה.
ניצחון על ספורטאי בשלוש דרגות ומטה ממך ללא ניקוד.
כיצד מושלכת שיטת הניקוד התחרותי לילדים?
בדיוק באותה הדרך מלבד הצורך לרכוש כרטיס איסוף נקודות ולהחתים את השופט עד כה פעלה השיטה על סמך רקורד תחרותי לא רשום, ובהסכמת המאמן למעבר חגורה. כיום יש כוונה להדפיס כרטיס, לצורך מעקב הן של הספורטאי והן של המאמן.
מה עושה ג'ודוקא שלא מתחרה?
לג'ודוקא שלא מתחרה יש דרך לאסוף ניקוד ע"י השתתפות בסדנאות במחנות אימונים ובעבודות בנושא הג'ודו אשר מוגשות ע"י הג'ודוקא אל המאמן לבדיקה.
סדנא של יום אחד שווה 1 נקודה.
מחנה אימונים שווה 1 נקודה על כל יום ולא יותר משלוש נקודות. עבודה בנושא ג'ודו , שווה 2 נקודות .
2 נקודות על כל שנת ותק .
האם אפשר לשלב בין הנקודות ? תחרות / ללא תחרות.
בדרך כלל לא .
האם אפשר לעבור חגורה רק על סמך ותק?
בדרך כלל לא. לעיתים האפשרות קיימת אולם היא תלויה במספר גורמים .
1 האם הילד מתמיד באימונים?
2. האם הילד מגלה רצינות באימונים?
3. האם הילד הראה התקדמות נאותה למעבר לדרגה הבאה?
כל שאלה נוספת שמתעוררת אנא כיתבו אלי ואשמח לענות.
עובד אזולאי |
